גלאוקומה היא מחלה נפוצה למדי, בעיקר בגילים מבוגרים. בקרב בני 80 ומעלה לדוגמה, כ-10% מהאוכלוסייה סובל ממנה. המחלה עלולה לפגוע בצורה משמעותית בראייה, ולעתים גם לגרום לעיוורון בלתי הפיך. גלאוקומה היא הסיבה המובילה בעולם לעיוורון בלתי הפיך, שהוא בר מניעה.
אחת הבעיות הקשורות בהתמודדות עם המחלה, היא שבמקרים רבים, היא מתגלה בשלב מאוחר למדי. בדרך כלל או בבדיקה שגרתית, או בבדיקת עיניים שנעשתה מסיבה אחרת. זאת, מאחר שהיא מתפתחת בדרך כלל בהדרגה, ובאיטיות, ללא סימפטומים משמעותיים. בד"כ הפגיעה בהתחלה היא רק בשולי שדה הראייה, ולכן אנשים רבים אינם מבחינים בה בשלב זה. כתוצאה מכך, לעתים אנשים שסובלים מגלאוקומה, מגלים זאת מאוחר מדי, וראייתם נפגעתם. הנתונים מלמדים כי הסיבה העיקרית לעיוורון מגלאוקומה היא גילוי מאוחר מדי של המחלה.
אז איך לזהות גלאוקומה?
הדרך הטובה ביותר היא לבצע בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים. את שגרת הבדיקות מומלץ להתחיל מגיל 40. אם יש במשפחה קרובים מדרגה ראשונה שסובלים מהמחלה, מומלץ לעשות זאת אף בגיל מוקדם יותר. מחלות רקע כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב מצריכות גם הן תשומת לב מיוחדת.
במהלך הבדיקה, רופא העיניים יבצע בדיקה פיזית, ויסתייע גם בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות בעת הצורך. הטכנולוגיות הללו יכולות לעתים לאבחן גלאוקומה, עוד לפני שהחלה כלל הפגיעה בשדה הראייה.
על הבדיקה צריך לחזור אחת לתקופת זמן מסוימת, שתיקבע על ידי הרופא. גם אם לא נמצאה גלאוקומה, חשוב לזהות גורמי סיכון להתפתחות המחלה כמו לחץ תוך עיני גבוה, סיפור משפחתי של גלאוקומה, קוצר ראייה, מבנה אנטומי מסוים של העין ועוד. אם נמצאו גורמי סיכון, כדאי לבצע מעקבים תכופים יותר.
זה אמנם לא שכיח, אבל גלאוקומה עשויה להתגלות גם בגלל תסמינים אליהם חשוב לשים לב: הפרעה בשדה הראייה, קושי בהתמצאות (בעיקר בלילה), כאבים בעיניים או במצח (במיוחד כאשר אלו מלווים בבחילות והקאות).
זיהוי מוקדם של גלאוקומה הוא בעל חשיבות רבה. את הנזק שכבר נגרם אמנם לא ניתן לתקן, אך בעזרת טיפול מתאים, אפשר לשמר את המצב הקיים ולסייע במניעה של הידרדרות עתידית. מגוון הטיפולים שקיים כיום לבעיה, רחב מאוד, ועם טיפול ומעקב נכון מרבית המטופלים שומרים על ראייתם לכל אורך חייהם.