שאלות נפוצות בנושא גלאוקומה:

ישנם סוגים רבים של גלאוקומה. רוב הגלאוקומות פוגעות בשתי העיניים בצורה לא סימטרית, כאשר אחת העיניים פגועה יותר מהשניה, לעיתים קרובות במידה משמעותית. הבדל זה הוא אחד הגורמים לעיכוב באבחנה, מכיוון שהעין הבריאה יותר יכולה לחפות גם על נזק די מתקדם בעין השניה. ישנן גלאוקומות שנוטות להיות חד צדדיות כמו גלאוקומה על רקע טראומטי, גלאוקומה על רקע דלקתי, ועוד. לקריאה נוספת על סוגי גלאוקומה שונים לחץ כאן

לא. בעד כשליש מהמקרים מתפתחת גלאוקומה גם כאשר הלחץ התוך עייני נורמלי. בנוסף, הלחץ משתנה לאורך שעות היום. לקריאה נוספת על היחס בין גלאוקומה ללחץ תוך עייני לחץ כאן

עם מעקב מסודר וטיפול מתאים רוב האנשים אינם מתעוורים מגלאוקומה, ועיוורון בשתי העיניים מגלאוקומה נדיר. עם זאת, חשוב לזכור שגלאוקומה היא מחלה שעלולה לגרום לעיוורון בלתי הפיך וחשוב להתייחס אליה בהתאם. עיוורון מגלאוקומה יכול להיגרם כתוצאה מצמצום קשה של שדה הראייה (ראיית צינור), אפילו בנוכחות חדות ראייה די טובה. גורם הסיכון המשמעותי ביותר לעיוורון מגלאוקומה הוא גילוי מאוחר, כאשר נגרם כבר נזק מתקדם לשדה הראייה. מכאן החשיבות הרבה לבדיקות תקופתיות החל מגיל 40 או מוקדם יותר אם יש היסטוריה משפחתית של המחלה. אבדן הראייה מגלאוקומה מתרחש לאט, לאורך שנים רבות. לפיכך יש בידינו זמן רב להתערב במהלך הטבעי של המחלה ולמנוע אבדן ראייה משמעותי. סוג הגלאוקומה וחומרתה, כמו גם גורמים רבים נוספים, יקבעו את מטרות הטיפול, ויכתיבו באיזו כלים טיפוליים נשתמש. לקריאה נוספת על המהלך הטבעי של מחלת הגלאוקומה והטיפולים האפשריים לחץ כאן

לפני תחילת הטיפול בגלאוקומה חשוב להגדיר את מטרות הטיפול, או ספציפית עד כמה אנחנו רוצים להוריד את הלחץ התוך עייני. על מנת להגדיר את הלחץ הזה, שנקרא "לחץ מטרה" עלינו לדעת את סוג הגלאוקומה, את חומרתה, את הלחץ המקסימלי ללא טיפול, וגורמים נוספים כמו מצב בריאות כללי, גיל, היסטוריה משפחתית של גלאוקומה ועוד. כיום מקובל להתחיל את הטיפול בלייזר מסוג Selective laser trabeculoplasty (SLT) או טיפות. לייזר מסוגSLT , שמתאים לטיפול בגלאקומה בה הזווית פתוחה, הוכח כיעיל בהורדת לחץ תוך עייני בכ-80 אחוז מהמקרים. ברם, השפעת הטיפול זמנית, וכמחצית מהחולים זקוקים לטיפול לייזר נוסף או לטיפול אחר לאחר כ – 3 שנים. לקריאה נוספת על הטיפול לגלאוקומה לחץ כאן

ככלל גלאוקומה היא מחלה ללא סימפטומים עד לשלב המאוחר שלה, ולכן המחלה עצמה איננה מורגשת. על המטופלים במחלה להיות במעקב אצל רופא עיניים, בד"כ בין פעם אחת לשלוש פעמים בשנה, ולבצע בדיקות תקופתיות להערכת מצב עצב הראייה ושדה הראייה. ייתכן שיידרש שימוש יומי בטיפות, אולם פרט לכך שגרת החיים יכולה להמשך כסדרה ואפשר לבצע את כל הפעילויות אליהן הורגלתם טרם האבחון. בשלבים מאוחרים של המחלה ייתכן שיהיה קושי בנהיגה ובפעילויות שונות כדוגמת פעילויות ספורטיבית מסוימות.

בהחלט כן. לגלאוקומה יש מרכיב גנטי חזק, וההערכה היא שלכמחצית מחולי הגלאוקומה יש רקע משפחתי. לכן, חשוב לדאוג שבני משפחה של חולי גלאוקומה ייבדקו גם הם. הסיכוי לחלות בגלאוקומה אם יש אח או אחות עם המחלה גבוה פי 10 מאשר באוכלוסייה הכללית. כיוון שלמחלה אין סימפטומים ייתכן מאד שבן המשפחה אינו מודע למחלתו, ועל כן חשוב מאד לעודד בדיקות שגרה אצל קרובים של חולי גלאוקומה.

כיום התשובה לשאלה הזו היא לא. עם זאת, ישנם מחקרים רבים ברחבי העולם בנושא זה, וכסף רב מושקע בכך. המדע מתקדם בקצב מהיר ואפשר לקוות שבעתיד יהיה אפשר לבשר על חידושים גם בתחום הזה.