אפיון גלאוקומה לפני ניתוח קטרקט

קטרקט וגלאוקומה הן בין שתי מחלות העיניים הנפוצות ביותר, והן מופיעות פעמים רבות יחד. לכך יש משמעות רבה, באבחון המחלות, בטיפול בהן, ובמעקב לפני ואחרי הניתוח.

כאשר חולה גלאוקומה מגיע לניתוח קטרקט חשוב לשאול 4 שאלות לפני שמתקדמים:

1. מאיזה סוג גלאוקומה הוא סובל, ובאיזו חומרה היא?
2. האם הלחץ התוך עייני מאוזן בצורה מיטבית?
3. האם הטיפול הנוכחי נסבל היטב, והאם החולה מעוניין להמשיך איתו גם אחרי הניתוח?
4. האם כדאי לשלב את ניתוח הקטרקט עם ניתוח גלאוקומה?

בפסקאות הבאות נתייחס בהרחבה לכל אחת מהנקודות לעיל.

מאיזה סוג גלאוקומה הוא סובל, ובאיזו חומרה היא?

ישנן גלאוקומות מסוגים שונים, והן נבדלות אחת מהשניה במהלך הטבעי, במאפיינים הקליניים, ובתגובה לטיפול. כך למשל, גלאוקומה סגורת זווית מתאפיינת לעיתים במהלך אגרסיבי. עם זאת, ניתוח קטרקט לבדו יכול לפעמים להוות טיפול טוב להורדת הלחץ גם ללא ניתוח גלאוקומה נוסף. במרבית סוגי הגלאוקומה האחרים לניתוח קטרקט לבדו יש אפקט קל וקצר מועד על הורדת הלחץ. חומרת המחלה חשובה גם היא. ראשית, כי ייתכן שחלק מאבדן הראייה קשור בגלאוקומה ולכן יש צורך בתיאום ציפיות לגבי השיפור הצפוי בראייה. שנית, כי אם הגלאוקומה מתקדמת אז ניתוח קטרקט לבד יכול לפעמים לסכן את העין בגלל עליות לחץ (SPIKES), או אבדן השליטה בלחץ אחרי הניתוח.

האם הלחץ התוך עייני מאוזן בצורה מיטבית?

טווח הלחצים הנורמלי בעין הוא בין 10 ל 21 מ”מ כספית. עם זאת, נהוג לתת לכל חולה גלאוקומה “לחץ מטרה” אישי, שמותאם למגוון רחב של פרמטרים כמו סוג הגלאוקומה, חומרתה, גיל החולה ומצבו הכללי. כך, אצל חולה מסויים לחץ 22 יכול להיות מקובל, ואצל חולה אחר לחץ 15 עלול להיות גבוה מדי. לכן, כאשר ניגשים לניתוח בעין עם קטרקט וגלאוקומה חשוב לבחון אם הלחץ ב “מטרה” ולתכנן את הגישה הניתוחית בהתאם. אופציה אחת היא לשלוח את החולה לאיזון הלחץ, ואז שישוב לביצוע את ניתוח הקטרקט בהמשך. אופציה אטרקטיבית במיוחד היא שילוב של ניתוח הקטרקט עם ניתוח גלאוקומה, כמו שיפורט מטה.

האם הטיפול הנוכחי נסבל היטב, והאם החולה מעוניין להמשיך איתו גם אחרי הניתוח?

טיפות הן מרכיב בסיסי וחשוב בטיפול בגלאוקומה, ומרבית חולי הגלאוקומה מטופלים בטיפה אחת או יותר. הטיפות בטוחות ואפקטיביות, אך יש שתי נקודות שראוי להתייחס אליהן. הראשונה היא שקשה להתמיד ולהקפיד על הטיפול באופן המומלץ (לפעמים מספר טיפות, מספר פעמים ביום כל אחת..) ועלולה להיות לכך השלכה על הסיכוי להתקדמות המחלה. השניה היא שהטיפות לעיתים לא נסבלות היטב. הן גורמות לאודם, לצריבה, לדמעת, לתחושת יובש ולעיתים אף לתופעות משמעותיות יותר. כאשר משלבים ניתוח קטרקט עם ניתוח גלאוקומה זעיר פולשני ניתן להוריד מעומס הטיפות אחרי הניתוח באחוז ניכר מהמקרים, ולעיתים אף ניתן להפסיק אותן כליל. את הפעולה הנ”ל ניתן לבצע גם אם הלחץ מאוזן, ובמטרה מוצהרת להקל על הטיפול בטיפות. שילוב זה מתאפשר הודות לרמת הבטיחות הגבוהה של ניתוחי הגלאוקומה הזעיר פולשניים החדשים.

האם כדאי לשלב את ניתוח הקטרקט עם ניתוח גלאוקומה?

בהתאם לתשובות לשאלות שנשאלו מעלה, מומלץ לענות על השאלה האם כדאי לבצע ניתוח משולב של קטרקט עם גלאוקומה. מגוון ניתוחי הגלאוקומה הוא רחב מאד. ככלל, יש קורלציה הפוכה בין רמת הבטיחות של הניתוחים ורמת האפקטיביות שלהם – ככל שהניתוח אפקטיבי יותר בהורדת הלחץ, יש לו יותר סיכונים. לניתוחי הגלאוקומה עם רמת הבטיחות הגבוהה ביותר יש אפקטיביות מוכחות אבל פחותה בהורדת הלחץ. הבדל חשוב נוסף הוא שחלק מהניתוחים אפקטיביים באותה המידה אם הם מבוצעים לבד או עם ניתוח קטרקט, וחלקם עובדים יותר טוב כשמבוצעים כפרוצדורה בודדת. הניתוחים השונים הקיימים היום, ובפרט ניתוחי הגלאוקומה הזעיר פולשניים, מאפשרים להתאים ניתוח גלאוקומה ברוב המוחלט של המצבים בהם מגיע חולה גלאוקומה לניתוח קטרקט.

לסיכום,

כל חולי הגלאוקומה יגיעו בשלב מסוים בחייהם לשלב בו ייבקשו לבצע ניתוח קטרקט. זוהי צומת חשובה, לעיתים בלתי חוזרת, לעצור ולבחון את מצב הגלאוקומה, את רמת האיזון של הלחץ, ואת איכות החיים כתוצאה מהטיפול בטיפות. אני ממליץ בחום לשקול שילוב של אחד מניתוחי הגלאוקומה עם ניתוח הקטרקט.