גלאוקומה משנית
לטיפול בסטרואידים

 

סטרואידים בכל צורת מתן (כדורים, משאפים, תוך וורידי, זריקות באזורים שונים בגוף) אבל במיוחד במתן מקומי לעיניים בטיפות, זריקות או משתלים, יכולים לגרום לעליית לחץ תוך עייני ולגלאוקומה. הפגיעה במערכת הניקוז בעקבות השימוש בסטרואידים נובע משינוי במבנה העדין של המערכת, בפגיעה ביכולת של המערכת לפנות פסולת, ובמשקעים שסותמים את פתחי הניקוז. הסיכון לתופעה זו עולה במטופלים שכבר מאובחנים עם גלאוקומה, או בכאלה עם בני משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מהמחלה.  בדרך כלל הלחץ עולה בין 3 ל- 6 שבועות לאחר תחילת הטיפול אבל עליית הלחץ יכולה להתחיל מוקדם או מאוחר יותר. יש חשיבות גם למינון הסטרואידים, ולמשך הטיפול בהם. לרוב, אם משך הטיפול לא ארוך במיוחד אז הלחץ מתאזן מספר שבועות לאחר הפסקת הטיפול. לפעמים, אם הלחץ נובע משימוש ממושך בסטרואידים, הוא לא ירד גם אחרי הפסקת הטיפול בגלל שינויים כרוניים במערכת הניקוז.

הטיפול בגלאוקומה משנית לטיפול בסטרואידים מתבסס על טיפות, לייזר SLT וכירורגיה. גם בגלאוקומה משנית זו יש מקום חשוב לניתוחי גלאוקומה זעיר-פולשניים שמתמקדים בטיפול בזווית העין.