מבוא לניתוח משולב גלאוקומה וקטרקט

קטרקט הוא תהליך ההתבגרות וההתעכרות של העדשה הטבעית של העין, וניתוח הקטרקט בו אנחנו מחליפים את העדשה הטבעית בעדשה סינטטית צלולה הוא הניתוח הנפוץ ביותר בעולם כיום. גלאוקומה היא מחלה כרונית של עצב הראייה שמתקדמת עם הגיל ושעלולה להביא לפגיעה בלתי הפיכה בשדה הראייה ובחדות הראייה. הגיל הממוצע לניתוח קטרקט בישראל הוא 74, ובגיל הזה השכיחות של גלאוקומה יכולה להגיע עד לאחד מכל עשרה אנשים.
כל חולה גלאוקומה יגיע לשלב בו יהיה מעוניין בניתוח קטרקט. למעשה שכיח מאד המצב בו חולה מגיע לניתוח קטרקט והגלאוקומה שלו לא מאובחנת, לא מטופלת או לא מאוזנת בצורה מיטבית. הסיבה לכך היא שבעוד שלקטרקט יש סימפטומים של טשטוש ראייה וסינוור שמביאים את המטופל לרופא, לגלאוקומה לרוב אין תסמינים עד לשלב מאד מתקדם. לכן, השלב הראשון בטיפול בחולה שמגיע לניתוח קטרקט ויש לו גלאוקומה או לחץ תוך עייני מוגבר צריך להיות הערכה מסודרת של הגלאוקומה עם בדיקה יסודית במרפאה בשילוב בדיקות עזר ייעודיות. לאחר בדיקה זו, כאשר בידינו את כל המידע הרלוונטי, אפשר להתקדם עם תכנון הניתוח – בין אם ניתוח קטרקט לבד, ניתוח גלאוקומה לבד, או ניתוח משולב.
ניתוח קטרקט בחולי גלאוקומה הוא הזדמנות ייחודית, ולעיתים בלתי חוזרת לבצע התערבות כירורגית זעיר פולשנית לטיפול בגלאוקומה. לשילוב הזה פוטנציאל גדול מאד להיטיב את מצב החולה בכמה רבדים. ראשית, יש לו פוטנציאל להיטיב את השליטה בלחץ התוך עייני כולל בתנודות שלו לאורך היום ובכך להאט את התקדמות המחלה. שנית, הוא יכול להפחית משמעותית את הצורך בטיפות ללחץ אחרי הניתוח מה שמשפר דרמטית את איכות החיים, ומשאיר לרופא כלים נוספים לטיפול בהמשך הדרך על פי הצורך.
ישנו טווח רחב של ניתוחי גלאוקומה שאפשר לשלב עם ניתוח הקטרקט. מפתיחת הדבקויות בדרכי הניקוז, דרך צנתור שלהן עם או בלי השארת סטנט, ועד מעקף שלהן בדרכים שונות עם או בלי שתל. לכל התערבות כזו פרופיל בטיחות ויעילות שונה ונדרש להתאים את הגישה הניתוחית למצב הספציפי של המטופל ולצרכיו.
כיוון שניתוח קטרקט מבוצע לרוב פעם אחת בחיי המטופל, כדאי מאד לנצל את ההזדמנות הזו להתערב בצורה משמעותית במהלך של מחלת הגלאוקומה הכרונית, שעלולה לגרום לאבדן ראייה בלתי הפיך בהמשך.