שליטה יותר טובה בלחץ לאורך
שעות היממה

המפתח להאטת התקדמות מחלת הגלאוקומה ולמניעה של אבדן שדה ראייה הוא שליטה בלחץ התוך עייני. את הלחץ מקובל לבדוק פעם אחת בכל ביקור במרפאה שמתרחש בדרך כלל אחת למספר חודשים. מדידה זו מייצגת באופן חלקי בלבד את מצב הלחץ התוך עייני. למעשה, ידוע כבר שנים רבות שיש שינויים גדולים בלחץ התוך עייני לאורך שעות היממה, ושהלחץ שנמדד בביקורים לא מייצג את הלחץ המקסימלי במרבית המטופלים. נתון נוסף שחשוב להכיר הוא ששינויים גדולים בלחץ התוך עייני לאורך היום הם גורם מנבא להתקדמות מחלת הגלאוקומה, אפילו יותר מהלחץ התוך עייני הממוצע שנמדד במרפאה.

לנתונים הללו שתי השלכות חשובות. הראשונה היא לאבחון – במקרים רבים נרצה להעריך את שינויי הלחץ התוך עייני לאורך שעות היממה כחלק מאבחון המחלה. ניתן לבצע זאת על ידי בדיקות חוזרות במהלך היום במרפאה או במסגרת אשפוז, או לחילופין על ידי מכשיר ביתי שנקרא ICARE HOME שמאפשר מדידות רבות לאורך מספר ימים על ידי המטופל, ונותן אנליזה של הלחץ לאורך תקופת המדידה. ההשלכה השנייה היא טיפולית – בבואנו לטפל בלחץ התוך עייני נשאף לא רק להוריד את הלחץ התוך עייני הממוצע, אלא גם להוריד את השונות שלו לאורך היום.

איך שילוב של ניתוח קטרקט וגלאוקומה עוזר בנושא חשוב זה? דרך טובה לשפר את נושא השונות בלחץ התוך עייני במהלך היממה היא בניתוח, ויש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שניתוח מוריד פעמים רבות את התלות בטיפות. כאשר המטופל תלוי בטיפות, הלחץ עולה כאשר הטיפה מסיימת את ההשפעה שלה לקראת המנה השנייה (בד”כ בין 6-12 שעות) ולכן עדיין יהיו שינויים בלחץ במשך היום. בנוסף, קשה להקפיד על הטיפול בטיפות בצורה מושלמת לאורך זמן, וכאשר לא לוקחים את הטיפות, הלחץ עולה. הסיבה השנייה היא שההשפעה הקבועה של ניתוח על הניקוז משטחת את עקומת הלחץ היומית, והדבר הודגם במספר מחקרים שבדקו את עקומת הלחץ אחרי ניתוחי גלאוקומה שונים. הקבוצה שלנו בדקה את ההשפעה של צנתור עייני (GATT) על תנודות בלחץ התוך עייני, ומצאה שגם ניתוח זעיר פולשני זה מביא להשטחת העקומה.